השירים שפסחו עליהם

הבלוג שלי מוקדש לסיפורים מעולם הבידור בהשוואה של בין אתמול והיום, והפעם סיפור שקשור בדת ופופ. הפוסט הזה נכתב בזמן פסח וחג הפסחא, אבל הוא עוסק דווקא ב.....חג המולד. או יותר נכון בשירי חג המולד והיחס כלפיהם בישראל.

במשך שנים ארוכות היתה הנחיה מפורשת בקול ישראל שלא לשדר שירים עם קונוטציות נוצריות, בנימוק של "רצון שלא לפגוע ברגשותיו של הציבור הדתי". הגל הקל ואחריו רשת ג', וכמובן גם גלי צה"ל הכפופה אף היא לקול ישראל, תחנות רדיו מובילות שהשמיעו את מיטב הפופ מהעולם, דילגו ביודעין על שירי חג המולד. ייתכן והמאזין הישראלי לא באמת הפסיד כאן משהו בעל משקל, וגם אחוז השירים בתת-ז'אנר הזה לא היו רבים כל כך, אבל נמנעה ממנו היכולת להיחשף לחלק מתרבות המערב, בייחוד בזמן ספציפי בשנה. מסיבות סילבסטר הרי התקיימו כאן גם במאה הקודמת, אבל הרדיו הציבורי בישראל דאג שלא לפגוע בממלכתיות ובקונסנזוס הדתי ככל שניתן. זה היה נכון בעיקר בשנות השישים והשבעים, אם כי הצינזור הזה קיבל תפנית בשנות השמונים. אתם יכולים למצוא ברשת כתבות על שירים עבריים שנפסלו לשידור במשך השנים, כמו גם את הסיבות לכל פסילה. אבל אין כמעט אזכורים של שירים לועזיים שנפסלו לשידור ברדיו בישראל. והיו כמה כאלה.

בבריטניה בעיקר נחשבת תקופת חג המולד למיוחדת מבחינת הפופ המיינסטרימי, ואמנים מוציאים שירים ברוח החג או מכסים שירי חג מולד ידועים, במטרה להצליח במכירות ובעיקר לנסות ולהשיג את המקום הראשון במצעד השבועי שנופל בחג המולד (24 וה-25 בדצמבר). זה הביא לכך ששירים עם טקסטים דתיים ועם לחן פופי קליט, הפכו ללהיטי ענק בבריטניה, אבל הוחרמו ע"י הרדיו בישראל, כאמור מסיבות של רצון שלא לפגוע ברגשות הציבור. כך היה עם להקת הגלאם-רוק "סלייד" (Slade) ב-1973 שכיכבה בחג המולד עם השיר Merry Christmas everybody, או להקת Mud ששנה מאוחר יותר הובילה עם השיר שלה Lonely this Christmas. ב-1976 היה זה ג'וני מאתיס עם השיר שלו על סיפור חג המולד, When a child is born, וב-1978 הגיע זמנה של "בוני אם" לכבוש את הפסגה עם Mary's boy child שמספר על ישו שנולד ביום חג המולד. "בוני אם" כזכור היו מאוד פופולאריים בישראל. להיטים שלהם כמו "על נהרות בבל" ו"רספוטין" היו להיטי ענק גם בישראל ב-1978 ודורגו גבוה במצעד הלועזי השנתי (מקומות 6 ו-9) באותה שנה. אבל ברגע שהטקסט של השיר על מריה וישו התברר לעורכים של תחנות המוזיקה הציבוריות בישראל באותו זמן, הוא נאסר לשידור. הוא כמובן לא צעד גם במצעד, דבר די נדיר בהקשר של תחנות שרדפו אחרי כל להיט חדש מבריטניה. בשנים הבאות זכו שירי פופ לא-דתיים להוביל במצעדי חג המולד והדבר כמובן לא הציב כל בעיה בפני התחנות כאן בישראל. אבל אז הגיעה תפנית.

בשנת 1984 הובילו שני להיטים עם המילה "חג מולד" את מצעד חג המולד הבריטי. במקום השני היו אלה "וואם" עם סינגל כפול: "כל מה שהיא רוצה" בצד אחד, ו"בחג המולד האחרון" בצד השני. שני השירים, כולל Last Christmas, הושמעו ברדיו הישראלי. נדמה שמשהו השתחרר כאן, אבל אולי היו אלו המילים שלמעשה עסקו באהבה נכזבת ולאו דווקא בתימה דתית רגילה. והמקום הראשון היה שייך ל"בנד איד", הרכב חד פעמי של מיטב אמני הפופ הבריטיים באותו הזמן, עם Do they know it's Christmas?, תקליטון שהוקלט למטרות צדקה ושנכתב והופק ע"י בוב גלדוף, סולן "עכברושי בומטאון" ומידג' יור, מנהיג להקת "אולטרווקס". כל ההכנסות מהסינגל הזה נועדו עבור קרן צדקה שתסייע למשבר הרעב באתיופיה באותן שנים. הטקסט היה לא-דתי בעליל ועסק יותר בסבל של הרעבים באפריקה. בישראל השיר הזה, כמו גם השיר של "וואם" צעדו כבר לתוך 1985, ובמצעד השנתי של 1985 הגיעו למקומות ה-14 ("בנד איד") וה-22 ("וואם").

ב-1985 היה זה שייקין סטיבנס שהצליח בחד המולד עם השיר שלו "חג מולד שמח" ואחריו עשה זאת קליף ריצ'ארד פעמיים: Saviour's day בשנת 1990 ושנתיים קודם לכן עם השיר Mistleto and wine. השירים האלו לא נוכחים ברדיו הישראלי אבל אני לא זוכר אם הם נפסלו אוטומטית. ב-1987 צץ לו גם שיר חג מולד שייהפך לקלאסי, "סיפורי ניו יורק" של להקת ה"פוגס" ביחד עם הזמרת קירסטי מק'קול. הוא מגיע למקום ה-2 באותו חג מולד ומפסיד רק ל"פט שופ בויז" עם "Always on my mind". בהמשך ייהפך השיר הזה לקלאסיקה של חג מולד והמכירות של הסינגל הזה תתגברנה לקראת עונת החגים של סוף השנה, שנה אחר שנה. לפי ויקיפדיה, זהו שיר חג המולד המושמע ביותר בבריטניה במאה הזו. בישראל עבר השיר הזה מתחת לרדאר ולא זכה להצלחה מיוחדת ב-1987.

ב-1994 מגיעה מריה קארי, כוכבת גדולה גם ברדיו הישראלי, עם להיט חג המולד שלה, All I want for Christmas is you. השיר שלה, שייהפך אף הוא לקלאסיקת פופ של חג המולד בכל העולם, מגיע למקום השני במצעד חג המולד בבריטניה ומפסיד ל-East 17, עם "Stay another day". גם הוא עובר בתחנות הרדיו בישראל מתחת לרדאר. אין פסילה רשמית, ככל שאני זוכר, אבל הוא גם לא מושמע הרבה.

משנות התשעים ואילך כבר לא היו כמעט שירי חג מולד עם תימות מובהקות של דת הנצרות. פעמים רבות כיכבו בחג המולד שירי המנצחים מהתחרויות הבריטיות המקבילות של "כוכב נולד", או שירים שהצליחו בזכות קמפייני אינטרנט שדחפו אותם לפסגה. מעניין יהיה לראות מה תהיה ההתייחסות הנוכחית של הרדיו בישראל לשירי חג מולד עם טקסטים דתיים, במידה וכאלו יצוצו שוב במצעדי העולם.