המטרה של מצעדי פזמונים היא לשקף פופולאריות של שירים ואלבומים על בסיס שבועי. במצעד הבריטי, למשל, מורכב הדירוג השבועי הנוכחי מסיכום כמותי של ארבע דרכי צריכת מוזיקה: הורדות חוקיות ובתשלום של שירים; האזנה בשירותי סטרימינג (כשכל 100 האזנות שוות למכירת יחידה אחת); רכישה פיזית בחנויות המוזיקה שעוד נותרו (אלבומים בלבד, מכיוון שאין יותר מכירה של סינגלים) והחל מ-2018, גם צפיות בקליפים באתרי וידאו, כגון יו-טיוב. הנתונים האלו מרכיבים כל שבוע את מצעד הפזמונים\שירים ואת מצעד האלבומים.
אבל טרם העידן הדיגיטלי, בזמנים שתקליטי ותקליטוני ויניל עדיין נמכרו בחנויות, שיטת איסוף ועיבוד הנתונים היתה פשוטה הרבה יותר. חנויות התקליטים היו מדווחות מדי שבוע ל-BMRB (מכון המחקר השיווקי הבריטי) על מה וכמה נמכר אצלם. התקליטון שמכר הכי הרבה עותקים דורג באותו שבוע במקום הראשון במצעד הסינגלים, וכן הלאה. האלבום שמכר הכי הרבה עותקים הוביל את מצעד האלבומים.
על מנת למנוע זיופים, היתה מתקשרת חברת BMRB לחנויות שונות מדי שבוע. פאנל החנויות השבועי היה נשמר בסוד, על מנת למנוע מניפולציות מגורמים חיצוניים, בעיקר מחברות התקליטים. בתעשייה היה ידוע על הלחץ הרב בו שרויים מנהלי אותן חברות תקליטים, אשר משקיעים כסף רב בבניית האמנים שלהם. ומכיוון שהם חייבים להביא תוצאות, כלומר למכור כמה שיותר מכל תקליטון ואלבום, היה חשש שהם ינסו לבצע תרגילי שיווק ומכירה שונים, שיטו את התוצאות לטובתם. על המעללים של חלק מאותן חברות תקליטים אספר בפוסטים הבאים במסגרת המיני-סדרה הזו של "כיצד זויפו המצעדים".
אבל היו גורמים נוספים שבחשו בקדירה הלוהטת הזו. והבחישה שלהם גרמה לזיוף נתוני המכירות האמיתיים וליצירת דירוג מצעד שלא שיקף את מה שקרה בפועל.
אחד המקרים המפורסמים ביותר קשור לתקליטון "ינצור האל את המלכה" של להקת הפאנק-רוק "אקדוחי הסקס" (Sex Pistols). במאי 1977, שיא תקופת הפאנק, שחררה הלהקה סינגל שכל מטרתו היתה לנעוץ אצבע בליבו של הממסד. או יותר נכון, בנציגה הבכירה ביותר של אותו ממסד, הלא היא מלכת אנגליה.
ובחודש יוני 1977, חגגה אליזבת 25 שנה לכהונתה כמלכת אנגליה. חגיגות ה-SILVER JUBILEE, יובל הכסף (25 שנה), צוינו בשורה של טקסים ברחבי בריטניה. לא היה רגע מתאים מזה להוציא לשוק תקליטון מחאה, שלוקח את שמו של ההמנון הבריטי, "ינצור האל את המלכה", מציע לו טקסט חדש ובועט, מוזיקת פאנק-רוק רועשת ומביע ביקורת גלויה כנגד הממסד באופן הבוטה ביותר. מילות השיר מכנות את הממסד הבריטי כמשטר פשיסטי ומנסות להגן על מעמד הפועלים קשה היום מול המונרכיה האליטיסטית והמתנשאת. המילים "אין עתיד" מפזמון השיר הפכו מאז לאייקון של תרבות המחאה. ואם מילות השיר לא מספיקות, הרי שעטיפת הסינגל (ראו תמונה) מציגות את שם השיר ושם הלהקה מעל גבי תמונתה של המלכה.
רק חצי שנה קודם, בדצמבר 1976, התארחו חברי הלהקה בתכנית הטלוויזיה של ביל גראנדי ב-BBC. האירוח שלהם הפך למופע הרס באולפן, שגרם להפסקת המשדר אבל גם מיצב את הלהקה כמבקרת הגדולה של הממסד וכגורם המוביל במוזיקת המחאה בבריטניה. מרגע שיצא "ינצור האל את המלכה", הוא הוחרם מיד בתחנות הרדיו והטלוויזיה של ה-BBC. זה דווח כמובן בעיתונות והביא אלפי קונים לרכוש את הסינגל בחנויות התקליטים.
מכאן מתחילות שתי גרסאות. לפי הדירוג הרשמי, כפי שמופיע גם עד היום בארכיונים, הסינגל נכנס היישר למקום ה-11 במצעד של ה-4.6. שבוע לאחר מכן הוא זינק למקום השני. מי שמנע ממנו להגיע למקום הראשון היה הסינגל עם שני הצדדים "לא רוצה לדבר על זה"\"החתך הראשון הוא הכואב ביותר" של רוד סטיוארט, שהיה זה השבוע הרביעי והאחרון שלו בפסגה. בשבועות הבאים החל הסינגל "ינצור האל את המלכה" לאבד גובה ולרדת בדירוג. אבל כל זה קרה בדירוג הרשמי, הדירוג של BMRB שבו השתמש ה-BBC להשמעת המצעד ברדיו ולתכנית TOP OF THE POPS בטלוויזיה. וכל זה קרה בניגוד לשמועות שהסתובבו בבריטניה על כך שהסינגל של "אקדוחי הסקס" מכר הרבה יותר עותקים מהסינגל של רוד סטיוארט, אבל גם שה-BBC לא יכול להרשות לעצמו להציג את השיר במקום הראשון, בנימוק שהוא יעורר מחאה וכעס בציבור.
באותו הזמן היה לפחות דירוג נחשב אחד נוסף, לא רשמי, שאסף והדפיס שבועון המוזיקה "ניו מיוזיקל אקספרס". בדירוג הזה, "ינצור האל את המלכה" אכן דורג במקום הראשון. עוד סיפור שנפוץ באותו זמן, לגבי המצעד הרשמי, היה התירוץ המגוחך שהושמע ע"י נציגי חברת BMRB לגבי אותו שבוע בו "ינצור האל את המלכה" מכר יותר עותקים מרוד סטיוארט, אבל "דורג" רק במקום השני: "החלטנו השבוע להפחית את כמות דגימת חנויות התקליטים שמוכרות את התקליטים של עצמן". פרשנות: דגמנו השבוע פחות חנויות של רשת "וירג'ין", שהיא גם חברת התקליטים שבה יצא הסינגל "ינצור האל את המלכה".
היה זה רק 14 שנים מאוחר יותר, במרץ 2001, עת פירסם ה-BBC מאמר ובו הודה שהסינגל של "אקדוחי הסקס" אכן הגיע למקום הראשון באותו שבוע ביוני 1977 וזאת למרות חרם ההשמעות ברדיו ובטלוויזיה. הדיווח של ה-BBC הוסיף: "היה זה רגע מעצב ומכריע במהפכת הפאנק בבריטניה". בכך בעצם הודה ה-BBC שהוא זייף את הדירוג, לפחות באותו שבוע.
זיופי דירוג מצעדי הפזמונים לא נגמרים כאן. אינטרסים והשאיפה של גורמים שונים, בעיקר ממסדיים, לשלוט גם בכלי הזה, שמעצב תודעה ציבורית ומסמן מגמות בתרבות וחברה, ארעו גם בהזדמנויות אחרות. על עוד מקרים של זיופים, בחלקים הבאים של הסדרה.
