ב-9.8.19 שודר בגלגל"צ מצעד העשור של שנות השבעים, לפי קביעת המאזינים, כסנונית ראשונה מתוך מצעדי סיכום מוזיקליים לעשורים השונים מאז ועד עתה. חבל שלא התחילו עם העשור שקדם לסבנטיז, אבל יש מצב שקברניטי התחנה חשבו שזה מבוגר מדי לפרופיל המאזינים שלהם. זאת למרות שלהיטי סיקסטיז מושמעים בתחנה מעת לעת, מסביב לפלייליסט. מה יכול היה להיות שיר העשור של הסיקסטיז בישראל? "היי ג'וד"? "כל מה שאתה זקוק לו זו אהבה"? SOMETHING? אולי MY WAY של פרנק סינטרה? "איזה עולם נפלא" של לואי ארמסטרונג? "קליפורניה החולמת"? לעולם לא נדע.
בכל מקרה, הנה נקודת המבט שלי לגבי מצעד שנות השבעים, כמי שגדל בעשור הזה, האזין רבות למוזיקה ברדיו וקנה תקליטים לועזיים רבים.
ראשית, שלישיית השירים המובילה ראויה בהחלט. שלושה המנוני סבנטיז קלאסיים. ה"ביטלס" במקום הראשון עם "LET IT BE", "רפסודיה בוהמית" של "קווין" במקום השני וה"איגלז" ("העייטים" ולא "הנשרים" כפי שתרגמו בארץ בטעות) עם "מלון קליפורניה" במקום השלישי. כל סדר אחר של השלישיה הזו, בצמרת הדירוג, היה מתקבל בהבנה גם כן. אם IMAGINE של ג'ון לנון היה מתברג בתוך השלישיה (מקום 5), או "מדרגות לגן עדן" של "לד זפלין" (8), זה גם היה מתקבל בהבנה. והעשירייה הראשונה בכלל מייצגת נאמנה את רוח העשור בפופ העולמי.
אבל מספר מגה-להיטים אחרים משנות השבעים לא נכנס אפילו למאה הראשונים. אם בוחנים את שירי השנה במצעד הלועזי של רשת ג', למשל, רואים ששישה (!) מתוך עשרת שירי השנה לא נכנסו כלל לדירוג של גלגל"צ. הנה תזכורת:
שנת 1970- LET IT BE – "החיפושיות". נבחר לשיר העשור בגלגל"צ.
שנת 1971- MY SWEET LORD – ג'ורג' האריסון (לא נכנס למאה הראשונים).
שנת 1972-ALONE AGAIN NATURALLY – גילברט אוסאליבאן (לא נכנס למאה הראשונים).
שנת 1973-MEMORIES – להקת "אדמה ואש" (לא נכנס למאה הראשונים).
שנת 1974-SEASONS IN THE SUN – טרי ג'קס (לא נכנס למאה הראשונים).
שנת 1975-CAN'T GIVE YOU ANYTHING BUT MY LOVE – "המסוגננים" (לא נכנס למצעד).
שנת 1976-DON’T GO BREAKING MY HEART – אלטון ג'ון וקיקי די (מקום 86 בדירוג).
שנת 1977-HOTEL CALIFORNIA – ה"איגלז". מקום 3 בדירוג.
שנת 1978-STAYING ALIVE- "הבי ג'יז". מקום 7 בדירוג.
שנת 1979-THE LOGICAL SONG – "סופרטרמפ" (לא נכנס למאה הראשונים).
מבחינתי היתה זו הפתעה גדולה שאותם שישה שירי שנה לא נכנסו למאה הראשונים, כי הם היו להיטי ענק בישראל. הגל הקל ואחר כך, מ-1976, רשת ג', ובמקביל גלי צה"ל ו"קול השלום", השמיעו את הלהיטים האלו פעמים רבות. אבל עוד שירים ואמנים גדולים לא מצאו את מקומם בדירוג. בזמן ש"אבבא", "קווין" ואלטון ג'ון, למשל, שלטו כצפוי בדירוג, נפקד מקומם של אמני סבנטיז עם להיטים גדולים רבים כמו רוד סטיוארט, דונה סאמר, פול מקרטני ו"כנפיים", "סמוקי" ו"שיקגו". סיימון וגרפונקל הצעידו שני שירים בדירוג ("גשר על מים סוערים" ב-53, "המתאגרף" ב-67), אבל אף שיר מקריירת הסולו המפוארת של פול סיימון בסבנטיז לא מצא את מקומו בין מאה הגדולים.
"תזמורת אור החשמל" דורגה רק עם להיט אחד ("מיסטר בלו סקיי" במקום ה-66). חבל שאף שיר נוסף משרשרת הלהיטים הגדולה שלהם לא נכנס למצעד.
והרשימה עוד ארוכה. והיא כוללת גם שירים בודדים של אמנים קטנים יותר, כמו "כשאתה מלך" של "המישורים הלבנים" (השיר ששלמה ארצי חידש כ"מלך העולם") או "את אהבתי" של "אקספרס ליברפול". אולי יותר עניין של טעם אישי שלי.
מדרגי המצעד העדיפו יותר רוק ובלדות פופ-רוק על פני להיטי נשמה ובעיקר, כמה שפחות דיסקו. ספרתי רק 10 להיטי דיסקו\ריקודים בדירוג. מחד, זה לגיטימי מכיוון שרוק ובלדות הם הסגנונות המועדפים על עורכי המוזיקה בגלגל"צ וגם על מאזינים רבים. הדיסקו נתפס כז'אנר נחות וכשכבר משודרים להיטים כאלו, הם נתפסים יותר כ"דאחקות" של מוזיקה. מאידך, הדיסקו הוא חלק לגיטימי של העשור ההוא. במוזיקה אבל לא פחות בהקשרים החברתיים (ההקשרים של המוזיקה הזו לקהילת ההומוסקסואלים, למשל). ואולי 10% זה המינון הנכון ללהיטי ריקודים מתוך 100 השירים המובילים.
מזוית אחרת, אם בוחנים את רשימת האלבומים הנמכרים ביותר בעולם, כפי שמופיעה באתר RANKING.COM, מגלים 5 אלבומים משנות השבעים בעשירייה הפותחת. בדירוג גלגל"צ, הייצוג של השירים הבולטים מתוך אותם אלבומים אף הוא לוקה בחסר: "הצד האפל של הירח"-"פינק פלויד" (1973) עם 43 מיליון עותקים בעולם, האלבום השלישי הכי נמכר בכל הזמנים, לא הכניס אף שיר לדירוג בישראל; "עטלף מהגיהנום" של "מיט לוף" האמריקאי רביעי, עם 43 מיליון עותקי מכירות בעולם, וגם ממנו לא נכנס אף שיר לדירוג; "הלהיטים הגדולים של האיגלז, שנים 1971-1975" (1976) חמישי עם 42 מיליון עותקים שנמכרו ממנו וגם הוא לא מיוצג בדירוג ("מלון קליפורניה" אינו חלק מהאלבום הזה כיוון שנכתב והופק ב-1977); "שמועות" של "פליטווק מאק" (1977) עם 40 מיליון עותקים שנמכרו ממנו הכניס רק שיר אחד לדירוג בגלגל"צ, מתוך 4 להיטים: "לך בדרך שלך במקום ה-78 ("אל תעצור", "חלומות" ו"האהבה משעשעת אתך" לא נכנסו); ואחרון חביב, פסקול "שגעון המוזיקה" (1977), עם 40 מיליון עותקים לאלבום הכפול הזה, הכניס שני להיטי ענק של ה"בי גי'ס", את "להישאר בחיים" ב-7 ואת "כמה עמוקה אהבתך" ב-14. "קדחת הלילה", עוד להיט ענק בעולם וגם בישראל, לא נכנס לדירוג גלגל"צ.
הייצוג של ז'אנרים בולטים אחרים משנות השבעים אינו פרופורציונלי למידת הפופולאריות של אותם ז'אנרים במהלך העשור ההוא. רק 4 להיטי FUNK בדירוג, שלושה מהם מוצדקים: "ספטמבר" של "אדמה, רוח ואש" ב-97, בארי וייט ב-77 ו"האשם את הבוגי" של ה"ג'קסונים" ב-62. אבל מדוע שיר ה-FUNK המוביל הוא גרסת כיסוי של אריתה פרנקלין ל"בנו של הכומר" (מקום 44), שיר עם הצלחה זניחה בעולם ובישראל (הגרסה של דאסטי ספרינגפילד משנות השישים ראויה יותר)?
בדירוג לא הופיע גם אף שיר PUNK, כולל אף להיט של ה"קלאש", "החונקים" או "עכברושי בומטאון" למשל, אלא אם כן סופרים את "בדרך זו או אחרת" של "בלונדי", בזמן שהם עוד עשו PUNK (מקום 51).
ומה לגבי רגאיי? 4 להיטים מהז'אנר הזה מופיעים בדירוג, כולם של בוב מארלי, במה שנראה כמו הצבעה של מעריציו כאן בישראל, אבל מה עם "חופשה בג'מייקה" של "עשרה סי.סי" או IN THE SUMMERTIME של "מונגו ג'רי", שהיו להיטי ענק בישראל?
במצעד העשור היו, לטעמי, בעיות גם אם חלק מהשירים שכן דורגו. השירים שצעדו מתוך הפסקול של "שיער" כלל לא היו צריכים להיות מוצעים למדרגים. להיטי "שיער" כיכבו במצעדי העולם בסוף שנות השישים ("המימד החמישי" עם "שיער\תנו לשמש לזרוח", אוליבר עם "בוקר טוב, כוכב זורח" וה"קאוסילס" עם שיר הנושא) וכלל לא צעדו בשנות השבעים. אבל בדירוג של גלגל"צ, אנחנו מוצאים את "אקוואריוס" ב-37 ואת "תנו לשמש לזרוח" ב-63. הסיבה: גרסת הסרט הקולנועי מ-1979 והפסקול הנלווה אליו. זאת למרות ששני השירים האלו לא צעדו כלל במצעדי הפזמונים בעולם ובישראל ב-1979 וכאמור, למרות שהמחזמר המקורי עלה לבימת ברודווי ב-1968 ולהיטיו כיכבו במצעדי הפזמונים של סוף שנות השישים.
קשה מאוד להתווכח עם טעם הקהל, אבל ללהיט של "אירוסמית", DREAM ON, לא באמת הגיע המקום ה-11 המכובד. כנ"ל ביל וית'רס עם AINT NO SUNSHINE שדורג במקום ה-20. להיטי סבנטיז לגיטימיים, אבל לא חשובים באמת כפי שדורגו.
עוד תופעה מעניינת היא הצלחה של מספר להיטים שלא יצאו כלל כסינגלים בעולם, אבל הצליחו ושרדו מאז. "מדרגות לגן עדן" הנצחי של "לד זפלין" לא יצא בסבנטיז כסינגל, אבל טופח והושמע רבות בתחנות ה-AOR בארצות הברית (ראשי תיבות של ALBUM ORIENTED ROCK). זה חילחל גם לישראל והשיר הזה, שדורג 8 במצעד הסבנטיז, הפך ללהיט הגדול ביותר של הלהקה. כנ"ל לגבי PIANO MAN של בילי ג'ואל, 24 בדירוג גלגל"צ, אחד המזוהים ביותר שלו, שלא צעד במצעדי העולם וגם בישראל כלל. כנ"ל השיר WISH YOU WERE HERE של "פינק פלויד" במקום ה-16. או SHINE ON YOU CRAZY DIAMOND שלהם ב-58.
אבל, כמאמר השיר הזוכה, אולי אני פשוט צריך להניח לכל אלו. ופשוט LET IT BE. שיהיה. דירוג מצעד העשור של מאזיני גלגל"צ מייצג את מה שנראה היום כשיקוף של העשור ההוא. וזה בסדר גמור.
את דירוגי המצעדים הלועזיים השנתיים של רשת ג' בשנות השבעים ואת מצעד העשור של גלגל"צ מאוגוסט 2019, תוכלו למצוא כאן:
